דף נחיתה לגוגל אדס: הדף צריך לענות על מה שהאדם הקליד
תנועה מגוגל מגיעה עם שאלה כתובה. מישהו הקליד אותה. הדף לא צריך להסביר מי אתם מאפס. הוא צריך לענות על המשפט הזה, באותן מילים שהמודעה השתמשה בהן.
במה תנועה מחיפוש שונה
בחיפוש האדם ביקש משהו. בפייסבוק ובאינסטגרם הוא נעצר באמצע גלילה. זה לא אותו דף. שם ממשיכים את הקריאייטיב, לא את מילת החיפוש. כאן ממשיכים את מה שהוקלה.
מה גוגל מסתכלת עליו בדף
במערכת המודעות יש רכיב שנקרא חוויית דף הנחיתה, חלק מציון האיכות לצד שיעור הקלקה צפוי ורלוונטיות המודעה. גוגל מתארת אותו כרלוונטיות של הדף למילת החיפוש, תוכן שאפשר להבין, שקיפות לגבי העסק, ניווט פשוט, וטעינה סבירה במובייל. אין כאן משקלות ואין הבטחה שמספר כלשהו ירד או יעלה.
הקשר עובד ככה: הדף עונה או לא עונה. מי שנחת מתנהג בהתאם — נשאר, פונה, או חוזר לתוצאות. גוגל רואה התנהגות ורלוונטיות, וזה נכנס להערכת המודעה במכרז. זה קשר, לא נוסחה שאפשר לצטט בלי מקור.
התאמת מסר: מילה, מודעה, כותרת
אותו ביטוי, שתי כותרות. אדם חיפש שירות מסוים בעיר מסוימת. המודעה חזרה על השירות ועל העיר. דף אחד נפתח באותו שירות ובאותה עיר, עם דרך ליצור קשר. דף שני נפתח ב"ברוכים הבאים למשרד שלנו". בראשון הוא בודק אם זה מתאים לו. בשני הוא בודק אם הוא בכלל במקום הנכון.
על איך כותבים את הכותרת עצמה: קופי לדף נחיתה.
דף הבית או דף נחיתה
דף הבית משרת את מי שכבר החליט להכיר אתכם. מודעת חיפוש מביאה מישהו באמצע שאלה. תפריט, שלוש הצעות ושורה על החברה מבקשים ממנו לבחור לבד. אם דף הבית באמת עונה על אותה שאלה בלי הסחות — אפשר לשלוח אליו. ברוב האתרים הוא לא.
דף אחד או כמה — איך מחליטים
לא "דף לכל קבוצת מודעות". השאלה היחידה: האם שני אנשים הקלידו שתי שאלות שונות.
- לפצל כשהשירות אחר, הקהל אחר, או ההחלטה אחרת. "פתיחת עוסק" ו"דוח שנתי לחברה" הן שתי שאלות. דף אחד יטשטש את שתיהן.
- לא לפצל כשזה אותו צורך בניסוח אחר. "הנהלת חשבונות לעסק קטן" ו"רואה חשבון לעסק קטן" יכולים לנחות על אותו דף, אם ההצעה זהה.
- עיר היא סיבה לדף נפרד רק אם מה שמציעים בעיר הזאת באמת שונה — לא כדי לאסוף עוד כתובת.
מה מודדים, ומה המדידה לא יודעת
פעולת המרה בגוגל רושמת אירוע שהגדרתם: שליחת טופס, שיחה מהמודעה, או לחיצה על וואטסאפ. לחיצה על וואטסאפ היא לחיצה. היא לא אומרת שהייתה שיחה, ושהפנייה הייתה רלוונטית. את זה רואים בשיחה עצמה, פעם בשבוע, מול רשימת הלחיצות.
טעויות שחוזרות בדפי חיפוש
- כותרת כללית אחרי מודעה ספציפית.
- שליחה לדף הבית כי "הוא כבר קיים".
- דף נפרד לכל וריאציה של אותו ביטוי, בלי שאלה שונה.
- ספירת לחיצות על וואטסאפ כאילו הן שיחות שהתקיימו.
אם הקמפיין כבר מוציא כסף ואין פניות, האבחון יושב כאן, בחלק של גוגל. לפני שמפעילים: צ'קליסט. אם הדף איטי בטלפון, זה חלק מחוויית הדף: מהירות.
איך לנדינט בונה דף לקמפיין חיפוש
האפיון מתחיל בשאלה לאן המודעות שולחות אנשים היום, ומה הם הקלידו. אם יש שתי שאלות אמיתיות, יש שני דפים. אם יש שאלה אחת בכמה ניסוחים, יש דף אחד. אחר כך קופי, עלייה לאוויר, חיבור קבלת הפניות, והסבר איך לשים את הכתובת במודעה. יונתן עושה את כל זה.
שאלות נפוצות
אפשר לשלוח לדף הבית אם הוא טוב?
אם הוא עונה על הביטוי בלי תפריט ובלי הצעות מתחרות, כן. אם האדם צריך לחפש לבד את השירות — לא.
מה עם קמפיין Performance Max?
הוא מערבב מקומות ותנועה. דף אחד שמתאים לחיפוש ספציפי לא תמיד מתאים לכל הנכסים בקמפיין. בודקים מה האדם רואה לפני הקליק, ובונים דף שממשיך את זה — לא דף אחד "לכל הקמפיין" בלי לבדוק.
צריך דף לכל עיר?
רק אם ההצעה או אזור השירות באמת משתנים. דף זהה עם שם עיר מוחלף הוא לא דף אחר.
תוך כמה זמן ציון האיכות זז?
אין כאן מספר. הציון מגיב לרלוונטיות ולהתנהגות, לא לתאריך עלייה לאוויר. מחליפים דף ואז בודקים את מונחי החיפוש ואת הפניות, לא את הציון לבד.
המודעה מתחלפת כל שבוע. הדף צריך להתחלף איתה?
אם ההבטחה התחלפה — כן, לפחות הכותרת וההצעה. אם רק הניסוח התחלף ואותה שאלה נשארה — לא.
הקליקים מחיפוש נוחתים במקום שלא עונה להם
כותבים ליונתן. באפיון בודקים לאן המודעות שולחות היום, ורק אחר כך בונים.
לכתוב ליונתן בוואטסאפ